‘עם כלביא’, הורים וילדים-אנחנו העוגן

ימים מורכבים עוברים על כולנו,

ובתוך כל הכאוס נמצאים ילדים

שפחות מבינים, פחות יודעים לווסת וניזונים מאיתנו, ההורים.

אנחנו העוגן  עבורם בתקופה מאתגרת זו.

אז מה עלינו לעשות?

* שר׳ים- אמפטיה רגשית.

אני ׳שומעת׳ מה שאתה אומר,

׳רואה׳ שקשה לך,

׳יודעת׳ שזה קצת מבהיל,

מבינה את התחושות.

גם אם הם לא מדברים מעצמם, שאלו איך הם מרגישים ועודדו שיח.

שיקוף התחושות ומתן מקום לפרוק הוא חשוב מאד. לגיטימי שיחששו!

* חיזוק תחושת ביטחון: הסבירו בפשטות שכל האזעקות למיניהן, הם של האנשים הגיבורים ששומרים עלינו ורק ׳אומרות׳ לנו ללכת לממ׳ד.

הסבירו שאנחנו פה ושומרים עליהם, הצבא שלנו הכי חזק בעולם ושומר עליהם וגם אתם ההורים, מגנים עליהם. חשוב לחזק להם את תחושות הביטחון ולהעביר מסרים פשוטים וברורים.

* הכינו בממ׳ד, את כל הדברים שמרגיעים ומעבירים את הזמן, מזון שמנחם, משחקים, ספרים, דפי ציור וצבעים ומה שיכול לעזור בתעסוקה חיובית.

* למרות חוסר השגרה, המצב עלול להימשך לפחות שבוע- שבועיים. חשוב להקפיד על שיגרה. ארוחות, מקלחות, זמן מנוחה, זמן מסכים. ניתן להגמיש את השגרה הרגילה כיון שהם יותר זמן בבית, אך יש להקפיד על שגרה שידעו למה לצפות. גם ידיעה פשוט. זו, עוזרת בתחושת ביטחון.

ואחרון- למי שקרא את הפוסט הקודם.. הקפידו על הרבה חם- חם, במיוחד בימים אלו. חיוך, מגע, חיבוק, מחמאה וכמה שיותר..

בהצלחה

תנחומים מקרב לב למשפחות ההרוגים, החלמה מהירה לפצועים ושלרגע לא נשכח שעדיין יש חטופים אומללים ומשפחות שלמות מרוסקות..

ב׳ה נעשה ונצליח ונעבור גם את זה עם ישר

אל חי